הסבר נוסף והסכמה מדעת לבדיקת שבב גנטי טרום לידתי

רקע:

את/ם שוקלים לבצע בדיקה גנטית הנקראת בדיקת שבב גנטי (CMA – Chromosomal Microarray Analysis) בהריון הנוכחי. מטרת מסמך זה היא לספק מידע על הבדיקה בנוסף לקבלת מידע מפורט מהיועץ הגנטי או הרופא הגנטיקאי ומדף המידע על הבדיקה. ההחלטה על ביצוע בדיקת ה-CMA הינה בידכם, ואם אתם בוחרים לבצעה, עליכם לחתום במקום המיועד לכך בדף האחרון. החתימה מעידה על כך שקיבלתם הסבר בע"פ ובכתב ושהנכם מבינים את ההסבר ומעוניינים לבצע את הבדיקה.

CMA היא שיטה חדשה, המאפשרת לבחון מבחינה כמותית את החומר הגנטי בכרומוזומים. המידע הגנטי של כל אדם נמצא במולקולות DNA (החומר הגנטי). ה-DNA מאורגון בתאי הגוף במבנים זעירים הנקראים כרומוזומים. ברוב התאים יש 23 זוגות כרומוזומים. שלמות המידע הגנטי חיונית להתפתחות גופנית ושכלית תקינה, ולכן תוספת או חסר של כרומוזום שלם או אפילו חלק זעיר מכרומוזום כל שהוא עלולה לגרום למומים מולדים ולליקויים שכליים והתפתחותיים. דוגמא של בעיה עקב עותק נוסף של כרומוזום 21 היא תסמונת דאון.

הדרך הנהוגה כיום לבדיקת תקינות הכרומוזומים היא צפייה במיקרוסקופ, לאחר עיבור של תאי הדגימה. בדרך זו הנקראת בדיקת קריוטיפ, ניתן למנות את הכרומוזומים וגם לבדוק את המבנה שלהם. השיטה הזו מוגבלת לשינויים גדולים יחסית. שיטת ה-CMA, לעומת זאת, מאתרת גם שינויים קטנים, אשר לא ניתן לאתרם בבדיקת הקריוטיפ הרגילה.

בדיקת ה-CMA מאפשרת לבדוק כמותית את החומר הגנטי, במקטעי הכרומוזומים השונים, ברמת פירוט גבוהה מאד בהשוואה לזו האפשרית בבדיקת קריוטיפ רגילה. כלומר, בשיטה זו ניתן לזהות חסרים ושינויים שאינם ברי גילוי בשיטה המקובלת, הקריוטיפ.

בדיקת ה-CMA מתבססת על שבב זכוכית אשר עליו מוטבעים מקטעים קטנים של DNA אשר מייצגים את המידע הגנטי התקין של האדם. ה-DNA הנבדק (מדגימת אדם או עובר) נקשר, בתנאים מבוקרים, למקטעים התואמים לו אשר על השבב. ההשוואה בין הדגימה והשבב המבוצעת באמצעות תכנה ייחודית, המאפשרת לקבוע האם בדגימה הנבדקת יש חוסר או עודף של מקטע כרומוזומי זעיר.

ממצאים של חסר או עודף מזערי ברצף ה-DNA שבכרומוזום הם בעלי משמעות קלינית הדורשת ייעוץ והבהרה לגבי גורל ההריון.

מהי מטרת טופס ההסכמה?

מטרת טופס ההסכמה היא להסביר את היתרונות והסיכונים של בדיקת ה-CMA בהשוואה לבדיקת כרומוזומים "רגילה" – הקריוטיפ, ולאשר כי ההסבר שניתן בע"פ ובכתב ע"י צוות המכון הגנטי אמנם הובן, באופן שמאפשר לכם לקבל החלטה מושכלת אם לבצע את הבדיקה הנוספת או לא.

מהם התהליכים הקיימים בבדיקה?

לאחר שהחלטת על ביצוע בדיקת מי שפיר או סיס שליה מכל סיבה רפואית או אחרת, ניתן להוסיף לבדיקה זו את הבדיקה ה-CMA. לא ניתן לבצע בדיקת CMA ללא בדיקת מי שפיר או סיסי שליה, המתבצעת בהתאם לנהלים המקובלים לגבי בדיקות אלו.

נטילת הדגימה:

על מנת לבצע את בדיקת ה-CMA במי השפיר יש להוציא כמות קטנה נוספת של נוזל עבור בדיקת ה-CMA. אנו ממליצים לא לבצע את ההליך לפני גיל הריון של 16 שבועות. אם את עוברת בדיקת סיסי שליה, דרושה כמות קטנה נוספת של רקמת סיסי השליה. באם לא ניתן להגיע לכמות הנדרשת, יתכן שמועד קבלת התשובה יתאחר.

לאחר נטילת הדגימה, חלק ממנה ישמש להפקת ה-DNA לביצוע ה-CMA
.
במקביל, במועד ביצוע הבדיקה הטרום לידתית, שני ההורים הביולוגיים יתבקשו לתת דגימת דם, על מנת לסייע בפענוח תוצאות ה-CMA, אם יתעורר הצורך בכך. צוות המעבדה שומר לעצמו את הזכות לעשות שימוש גם בשיטות  נוספות, על מנת לאשר או לשלול חלק מהממצאים.

כמה זמן נדרש עבור דיווח התוצאות?

מתן תשובה לבדיקת ה-CMA עשוי להמשך עד כחודש ממועד לקיחת דגימת מי השפיר או סיסי השליה (באם תבוצע הבדיקה על DNA שהופק מהדגימה ישירות), או כחודש וחצי אם יידרש גידול של התאים בתרבית. הזמן הנדרש בכדי לקבל תוצאות תלוי בכמות הדגימה שמתקבלת. במקרה של דגימה בכמות הקטנה מהנדרש או באיכות שאינה מספקת יתכן עיכוב נוסף.

לאחר השלמת הבדיקה, התוצאות ישלחו אל הגורם המפנה ו/או הרופא המטפל, ואליך.
בכל מקרה יש לפנות לייעוץ גנטי לאחר קבלת התשובות.

מהם סוגי התוצאטות לדיווח?

קיימים מספר סוגי תוצאות לדיווח:

• לא זוהו ממצאים בעלי משמעות קלינית על פי המידע הקיים כיום.
• זוהה ממצא הידוע כקשור לבעיה גנטית מוכרת.
• זוהה ממצא שמשמעותו הקלינית לא ידועה, וממצא זה קיים גם אצל אחד ההורים. בהתבסס על הניסיון שהצטבר עד כה, ממצא מסוג זה נמצא בכ-10% מהמקרים. הוא אינו אמור לעורר דאגה רבה, אבל יש לדון במשמעותו עם היועץ הגנטי.
• זוהה ממצא, שמשמעותו הקלינית אינה ברור וממצא זה לא נצפה אצל אחד ההורים. זהו מצב נדיר יחסית (בערך בכ-1% מהמקרים), והיועץ הגנטי או הרופא הגנטיקאי ידונו איתכם בממצאים.

בדיקת ה-CMA הינה בדיקה אבחנתית קלינית. עם זאת, כיוון שזאת בדיקה חדשה יחסית, המידע על המקרים שנבדקו ב-CMA ייאסף ויכלול את ממצאי הבדיקה ופרטים נוספים על ההריון והעובר. מידע זה עשוי להיות מוצג בספרות הרפואית. כמובן שלא יוצג כל מידע מזהה והדיווחים יהיו אנונימיים.

מהם המגבלות והסיכונים העלולים להיגרם כתוצאה מהבדיקה?
 

1. 1. למרות שבדיקת ה-CMA מדויקת מאד, ישנם מצבים בהן הבדיקה עלולה שלא לזהות את השינוי או התסמונת. מצבים אלה יכולים לנבוע מבעיות טכניות, מגבלות השיטה, או מכך שישנם שינויים גנטיים שלא ניתנים לאיתור בבדיקה זו (כגון מוטציות נקודתיות, בעיות מתילציה, החתמה גנומית ועוד). פרטים נוספים אודות שינויים גנטיים אלו ניתן לקבל מהיועץ הגנטי.
   2. קיים סיכון קטן כי יוודע לך מידע גנטי על עצמך, על העובר שלך או על בני המשפחה שלך, שאינו קשור באופן ישיר לסיבות שהביאו אותך לביצוע הבדיקה.חשוב שתוצאות בדיקת ה-CMA יינתנו לך ע"י גנטיקאי (רופא ו/או יועץ). במידת הצורך, תופני למומחים רפואיים אחרים כדי להסביר את התוצאות ואת השפעתם על בריאות העובר שלך, עצמך או בני משפחה נוספים.
   3. בדיקת ה-CMA הטרום לידתית כוללת בתוכה אזורים גנומיים שנבחרו בקפידה על מנת לייצג אזורים הידועים כקשורים לבעיות התפתחותיות ומומים מולדים, אך אינה כוללת אזורים גנומיים אחרים העלולים במקרים נדירים לגרום לתסמונות כאלה.
   4. גם אם התוצאה של בדיקת ה-CMA תקינה, עדיין קיים סיכוי לעובר ללקות במומים מולדים או בפיגור שכלי שאינם ניתנים לזיהוי ע"י בדיקה זו.
   5. כמו בכל בדיקה גנטית, התוצאות עלולות להיות לא חד משמעיות, או מצריכות בדיקות נוספות של בני משפחה. הדבר חשוב במיוחד מאחר ש-CMA הינה בדיקה חדשה ורגישה. בכ-10% מהמקרים, אנו עשויים לגלות ממצא השונה מהממצאים המתקבלים בדרך כלל, אל ללא קשר ברור עם תסמונת גנטית ידועה. במקרים אלה, בדיקת דגימת הדם של ההורים עשויה לסייע באבחנה. אם השינוי עבר מאחר ההורים (והורה זה בריא), סביר להניח שזהו שינוי שאינו גורם למחלה, ואתם תקבלו דיווח על הממצא. אם הבדיקה של ההורים לא תביר את המקור של השינוי, יתכן שידרשו בדיקות נוספות בכדי להבהיר ככל הניתן את משמעות הממצא לבריאות העובר שלך.
   6. יתכן שהבדיקה תאתר שינוי שאינו קיים אצל אחד ההורים ואשר לא קיים אודותיו מידע רפואי או קיים מידע מועט בלבד. כתוצאה מכך, ייתכן חוסר ודאות לגבי המשמעות החומרה הקלינית של הממצא. על פי הניסיון הנוכחי שלנו, תוצאה זו תתרחש בכ-1% מהמקרים. יועץ גנטי ו/או רופא גנטיקאי ידון איתך בכל המידע הזמין לגבי התוצאות שלך וזאת בכדי לסייע לך להבין אותן ולהגיע להחלטה מושכלת לגבי ההיריון.
   7. כמו בכל סוגי בדיקות המעבדה, ייתכן שתתעוררנה בעיות במהלך עבודה המעבדה וכתוצאה מכך יגרמו עיכובים בהשלמת הבדיקה. במקרים נדירים מאד, לא תושלם הבדיקה עקב בעיות טכניות או גודל דגימה קטן מהנדרש. אם השלמת הבדיקה מתעכבת או שלא ניתן כלל להשלים את הבדיקה, תקבלי דיווח על כך בהקדם האפשרי.

 

Chromosomal Microarray versus Karyotyping for Prenatal Diagnosis

מאמר שפורסם ב-New England Journal בשנת 2012, הבוחן את הדיוק, היעילות והתועלת של אנליזת השבב הגנטי לעומת לעומת קריוטיפ. במחקר עקבו אחר 4406 נשים שהופנו עקב גילן, אבנורמליות בסקירות עבור תסמונת דאון, בעיות מבניות בעובר שנתגלו באולטראסאונד ועוד. מהמחקר עולה כי השבב הגנטי יעיל מקריוטיפ בפענוח מידע ציטוגנטי, יעיל כמו הקריוטיפ בזיהוי אנופלואידיות ושחלופים לא מאוזנים בכרומוזומים. השבב הגנטי לא היה יעיל עבור זיהוי טרנסלוקציות מאוזנות וטריפלואידיות. למאמר המלא לחץ כאן.