מדובר בנגיף ממשפחת נגיפי ההרפס, ולכן זיהום המופיע לראשונה אצל החולה, המכונה זיהום ראשוני, הוא המסוכן ביותר מבחינת הדבקת העובר. כמו כן, משפחה זו נשארת בגוף בצורה סמויה והנגיף עובר שפעול ושיוצר זיהום חוזר.

הדבקה נעשית על ידי מגע עם הפרשות (כמו רוק ושתן) של ילדים נגועים, או באמצעות מגע מיני עם בן זוג נגוע. שיעור ההדבקה משתנה בהתאם למוצא ומצב סוציו-אקונומי. נשים העובדות במעונות-יום, במרכזי בריאות ובמוסדות לילדים עם פיגור שכלי חשופות יותר לזיהום על ידי CMV.

העובר עלול להידבק הן בזיהום אימהי ראשוני (כשזו ההדבקה הראשונה שלה בנגיף), והן בזיהום שני. אך שיעור המעבר וחומרת המחלה בעובר גדולים כשמדובר בזיהום הראשוני. ההעברה לעובר מתרחשת בכ-40% מההריונות עם זיהום אמהי ראשוני. העובר עלול להזדהם בכל חודשי ההריון, אולם זיהום בחודשי ההריון הראשונים הוא בדרך כלל מסוכן יותר. זיהום יכול להירכש גם סביב הלידה תוך המעבר בתעלת הלידה או בזמן ההנקה. במקרים אלה, הסכנה ליילוד קטנה יותר.

תסמינים באם ובעובר

האישה הבוגרת הנדבקת ב-CMV תהיה בדרך כלל ללא תסמינים. בשיעור קטן מהנשים יופיעו חום, חולשה, הגדלת בלוטות לימפה והפרעה בתפקודי כבד.
הפגיעה בעובר תהיה בחלק מהמקרים קשה בהרבה. לחלקם יופיעו תסמינים כבר בלידה, כשליש מהם ימותו והנותרים ישארו עם נזק קבוע של ממש. מחצית מהילדים הנפגעים לוקים בפיגור שכלי בדרגות חומרה שונות, שיעור דומה מהילדים לוקים בפגיעות שונות בשמיעה, עד כדי חירשות מוחלטת, כמו כן תתכנה הפרעות ראייה.

ישנן מספר אפשרויות לבדיקת סוג וכמות הנוגדנים המופיעים בדם האם. נוגדנים מסוג IgM, המעידים על מחלה פעילה וראשונית, יכולים להישאר בגוף עד 18 חודשים אחרי זיהום ראשוני וכמו כן יכולים להופיע בזיהום חוזר, ולפיכך אינם יעילים לאבחנה של זיהום ראשוני פעיל. לעומתם, נוגדנים מסוג IgG נשארים לשנים רבות, ונוכחותם יכולה להעיד על זיהום ישן אם IgM שלילי, או על זיהום חדש, אם IgM חיובי.

לשם אבחנה של זיהום ראשוני יש צורך בשתי בדיקות בהפרשי זמן, שיצביעו על הפיכה של נוגדנים מסוג IgG משלילי לחיובי, או על עלייה של ממש בכמות הנוגדנים בין שתי בדיקות. אם מתגלים נוגדנים מסוג IgG לאחר שבבדיקות קודמות לא נמצאו ריכוזים של הנוגדנים האלה בדם או מתגלה עלייה מעל פי ארבעה ברמת הנוגדנים מסוג IgG במרווח של שבועיים לפחות, יש לחשוד בזיהום חדש.

השכיחות הגבוהה של מקרים שבהם הערכת תוצאות הבדיקה הסרולוגית אינה חד־משמעית ממחישה עד כמה אבחון של זיהום בנגיף הציטומגלו באמצעות בדיקות סרולוגיות בדם האם ההרה הוא קשה ולא מהימן דיו.

אבחנה של זיהום CMV מולד אצל היילוד תיעשה באמצעות בידודו מהשתן בשבועיים הראשונים לחייו. בידודו בתקופה מאוחרת יותר אינו מאפשר אבחנה בין זיהום במהלך ההריון ובין זיהום בזמן הלידה או אחריה. 

דגימת דם מווריד חבל הטבור למציאת נוגדנים מסוג IgG המעידים על זיהום פעיל בעובר אינה מהימנה דיה. רגישות בדיקה זו אינה עולה על 30%.

תרבית של מי שפיר או PCR הן בדיקות הבחירה בזיהוי זיהום עוברי על ידי CMV. בדיקות אלה מראות רגישות גבוהה בטווח שבין 80%-100%. יש לציין, רגישות בדיקה זו נמוכה בהרבה לפני שבוע 21 להיריון. לפיכך מומלץ להמתין לשבוע זה לאבחנה טרום-לידתית. יש לזכור, שגם כאשר קיים זיהום אצל העובר, כ-40% מהיילודים שנחשפו לזיהום ראשוני יפתחו סיבוכים של ממש כלשהם, בעיקר פיגור שכלי וחירשות.

לעומת זאת, רק 2% עד 4% מהעוברים שנדבקו בזיהום משני יפתחו נזק כלשהו, בעיקר חירשות. אין אפשרות לדעת מי מהעוברים שזוהמו יפתחו בעתיד זיהומים של ממש. במיעוט במקרים ניתן למצוא רמזים בבדיקת אולטרא-סאונד, כמו פיגור בגדילה התוך רחמית, היקף ראש קטן, הסתיידויות סביב המוח והגדלת כבד וטחול.

עדיין אין טיפול מתאים לזיהום בנגיף ה-CMV בעת ההריון. 

במערכת הרפואית חלוקות הדעות בנוגע לשאלה אם יש לעשות לכל הנשים ההרות בדיקות דם לגילוי נוגדנים ל־CMV.  משרד הבריאות אינו ממליץ על בדיקות סקר כאלה לכל הנשים, אולם רופאים רבים מציעים לשלב בדיקה כזאת במסגרת הבדיקות שנעשות באופן שגרתי במהלך המעקב אחר ההיריון.

מומלץ לעשות את הבדיקות האלה בתחילת ההיריון ואף לפני כן, ובכל מקרה של תסמיני מחלת חום במהלך ההריון. תוצאות בדיקת הדם מאפשרת לקבוע את המצב החיסוני של האשה ההרה. 
 

מצב א -   CMV IgG חיובי,  CMV IgM שלילי –

א.      אם זוהי תוצאת בדיקת הדם שלך, נחשפת בעבר לנגיף והינך מחוסנת.
ב.      ישנו סיכוי קטן מאוד להידבקות חוזרת. כלומר, הינך מחוסנת ואין סכנה.
ג.       אם יש מחלת חום חריפה וקשה יש לפנות לרופא.

מצב ב -  CMV IgG שלילי, CMV IgM שלילי –

א.      אם זוהי תוצאת בדיקת הדם שלך, לא נחשפת לוירוס בעבר ואינך מחוסנת.
ב.      ישנו סיכוי להידבקות ראשונית במהלך ההריון ולכן יש להיזהר מנוזלי הפרשות גוף כגון שתן, רוק, נזלת וכדומה.
ג.       כמו כן, יש לבצע כל חודש בדיקת נוגדנים ולפנות מיד לרופא בכל מחלת חום לבדיקת נוגדנים.

מצב ג -  CMV IgG חיובי, CMV IgM חיובי –

א.      זהו סימן לכך שנדבקת בתקופה האחרונה.
ב.      יש לפנות מיד לרופא המטפל, ולאחר מכן לרופא יועץ למחלות זיהומיות.
ג.      ייתכן כי הרופא היועץ למחלות זיהומיות ימליץ על בדיקת מי שפיר לבירור הדבקת העובר.