הכיס מחובר בעזרת צינור מרה הנקרא CYSTIC DUCT לצינור המרה הראשי.
תפקידו הראשי במבוגר הוא לסייע בעיכול האוכל.
בין הארוחות הכיס מתמלא מרה וכשמזון מגיע לתריסריון, הכיס מתכווץ ושופך מרה דרך צינור המרה לתריסריון.
הסברים אפשריים לאי הדגמה של כיס המרה בהריון:
א.קושי טכני: במאמר של HERTZBERG(679-82:1993:JUN 1996 RADIOLOGY) דווח כי רק ב 82.5% ניתן לזהות את כיס המרה, וכי אם ממשיכים מעקב בשבועות 24-32 ניתן לגלות את כיס המרה ב 95%. מתוך 80 המקרים בהם לא הודגם כיס המרה בהריון, ובוצע מעקב לאחר הלידה, ב 75 היו תוצאות הלידה תקינות.
ב.הפרעה כרומוזומית: במאמר של HERTZBERG מתוך 80 מקרים בהם לא הודגם כיס המרה בהריון, ובוצע מעקב לאחר הלידה, היה מקרה אחד של תסמונת דאון (למידע נוסף אודות תסמונת דאון לחץ כאן). כמו כן קיימים מספר דיווחים ספורים על הפרעות כרומוזומיות בהעדר כיס מרה. בשל כך מומלץ על בדיקת מי שפיר לכרומוזומים. יש לציין שבדיקת כרומוזומים במי שפיר אינה כוללת בדיקת שינויים תת-מיקרוסקופיים או תת-טלומרים.
ג.חוסר התפתחות של כיס מרה CONGENITAL AGENESIS OF GALLBLADDER מצב נדיר עם שכיחות של 0.013%-0.075% . בספרות הרפואית דווח על 413 מקרים. לצורך אבחנה ודאית יש לשלול מיקום חריג של כיס המרה (תוך כבדי, מאחורי הכבד, מצד שמאל).
אנשים עם חסר מולד של כיס המרה נחלקים ל-3 קבוצות:
1. מומים מרובים- 12.9%.
2. אסימפטומטיים- 31.6%.
3. סימפטומטיים- 55.6%.
ד. חוסר התפתחות צינורית המרה החוץ כבדים ( EHBA ) EXTRA HEPATIC BILLIARYATRESIA:מצב נדיר הכרוך בפרוגנוזה כרועה. על פי הדיווח בספרות, ניתן לבצע אבחון
טרום לידתי על ידי בדיקת אנזימי מערכת העיכול והכבד במי שפיר. ניתן לשלוח למעבדה
בצרפת.
ה. חוסר התפתחות או היצרות ניכרת של מערכת העיכול DIGESTIVE ATRESIA: קיימים מצבים שונים, ובהתאם לכך נחלקת הפרוגנוזה. מצב זה קשה יחסית לזיהוי.
יש להמשיך מעקב אולטראסאונד קפדני כמפורט.
ו. ציסטיק פיברוזיס: מחלת ציסטיק פיברוזיס הינה מחלה תורשתית אוטוזומית רצסיבית
ושכיחה יחסית. המחלה מתבטאת בדלקות ריאה חוזרות, בבעיות תזונה הנובעות מספיגה
לקויה של מזון במעיים על רקע פגיעה בפעילות של הלבלב, ובמליחות יתר של הזיעה.
ביחס לאפשרות של הפסקת הריון הוסבר שעד שבוע 23 להריון ניתן לפנות לוועדה להפסקת הריון רגילה, ואח"כ יש לפנות לוועדה עליונה.
טיפול מומלץ:
בכל מקרה אנו ממליצים לפנות ליעוץ גנטי,סקירה מורחבת ואקו-לב עובר. בייעוץ הגנטי בהתחשב בנוכחות ממצאים נוספים בסקירה, בתוצאות השקיפות העורפית והחלבון העוברי, יעריכו את הסיכון המשוקלל של העובר .
כנאמר ברוב המקרים בהם לא הודגם כיס המרה ,הסקירה המורחבת המאוחרת תדגים כיס
מרה בגודל ובמיקום תקין. אם הממצא חוזר על עצמו יש לוודא שאין ממצאים נוספים, במיוחד סימנים המעידים על ליקויים במערכת העיכול, במעיים ובכבד. במקרה שהממצא קבוע רצוי לשלול נשאות של ציסטיק פיברוזיס אצל בני הזוג. בנוסף דיקור מי השפיר ישלול בעיות כרומוזומליות, יש לבצע גם את בדיקת מלחי המרה במי השפיר.
קישורים:
מידע נוסף בנושא אי הדגמה של כיס מרה ניתן למצוא באתר TheFetus.net.
מאמרים בנושא:
להלן מספר מאמרים לגבי אי הדגמה של כיס המרה בסקירת המערכות. המאמרים כולם מוצעים לצפייה בפורמט PDF. אם אינכם מצליחים לפתוח את הקבצים על מחשבכם, לחצו כאן להורדת קורא קבצי PDF מתאים.
Nonvisualization of the Fetal Gallbladder by Second-Trimester Ultrasound Scan: Strategy of Clinical Management Based on Four Examples
אי הדגמה של כיס המרה העוברי בסקירת המערכות בטרימסטר השני: אסטרטגיה לטיפול קליני בהתבסס על ארבע דוגמאות
מאמר משנת 2008 המתאר מחקר שנערך בצרפת במטרה להציע שיטה להבחנה בין עוברים אצלם לא נראה כיס המרה בסקירת המערכות אך הם בריאים או שיש להם אנומליות מזעריות לבין עוברים אצלם לא נראה כיס המרה ויש להם אנומליות חמורות שדורשות טיפול אינטנסיבי. במאמר מתוארים ארבעה מקרים קליניים של אי הדגמה של כיס המרה בסקירת מערכות. מהמאמר עולה כי אי הדגמה של כיס המרה בסקירת המערכות בטרימסטר השני עשויה להעיד על מחלות שונות אצל העובר אך גם עשוייה להסתיים בתינוק בריא בעל כיס מרה תקין. על מנת לנסות ולאבחן את המצב יש לבצע סקירה מורחבת ולבדוק אם יש ממצאים חריגים נוספים. בנוסף, יש לבצע דיקור מי שפיר, בדיקת נשאות לציסטיק פיברוזיס אצל ההורים ובדיקת הרכב אנזימי עיכול. אם כל הבדיקות תקינות, יש לבצע אולטרה סאונד כל חודש במטרה לראות את כיס המרה לכשיופיע. למאמר המלא לחץ כאן.
Clinical Evaluation of Isolated Nonvisualized Fetal Gallbladder
הערכה קלינית של ממצא בודד של אי הדגמת כיס מרה
מאמר משנת 2007 המתעד מחקר שנערך בישראל בו השתתפו 17 עוברים אצלם לא נראה כיס המרה בסקירת המערכות ואשר לא אובחנו בממצאים חריגים נוספים, כלומר, אי הדגמת כיס מרה היה הממצא החריג היחיד אצלם. מתוך 17 העוברים, התברר כי שלושה חולים במחלות קשות, ביניהן ציסטיק פיברוזיס. מהמחקר עולה כי על מנת להעריך מצב בו מתגלה ממצא בודד של אי הדגמת כיס מרה בסקירת המערכות, יש לנקוט מספר צעדים; יש לקבל ייעוץ גנטי, לעבור דיקור מי שפיר וכן בדיקת נשאות לציסטיק פיברוזיס אצל ההורים. בנוסף, יש לבצע סריקות אולטרה סאונד חוזרות. למאמר המלא לחץ כאן.
Absent Gallbladder on Fetal Ultrasound: Prenatal Findings and Postnatal Outcome
המשמעות של אי הדגמת כיס מרה בעל קול עוברי: ממצאים טרום לידתיים ותוצאות לאחר הלידה.
מאמר משנת 2011 המנתח מחקר מישראל שבו תועדו 21 מקרים בהם לא הודגם כיס מרה בטרימסטר השני, כאשר ב-16 מתוכם לא נראו פגמים נוספים. מתוך 5 המקרים בהם תועדו פגנים נוספים, הופיעו שני מקרים של טריזומיה 18 ומקרה אחד של טריפלואידיות. ב-15 מתוך 16 המקרים המבודדים התפתחות היילוד היתה תקינה בין 4 ל-32 חודשים. אובחן מקרה אחד של ציסטיק פיברוזיס, ונעשתה הפסקת הריון. למאמר המלא לחצ/י כאן.
