בעניין פסק הדין שניתן בנושא אי גילוי של חסר קורפוס קלוזום בסקירת מערכות בעובר
 
החברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה הינה גוף הפועל במסגרת האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה של ההסתדרות הרפואית בישראל. מטרת החברה היא שמירה על רמה רפואית נאותה של בדיקות האולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה המתבצעות בארץ. 
 
לצורך השגת מטרה זאת מקיימת החברה כינוסים מדעיים מספר פעמים בשנה וכמו כן הקימה החברה בית ספר אקדמי לאולטרה-סאונד המקיים באופן קבוע קורסים מקצועיים בנושאי אולטרה-סאונד לרופאים העוסקים במקצוע וכן לטכנאיות אולטרה-סאונד.  ועד החברה הישראלית במיילדות וגינקולוגיה מהווה גם חלק מההנהלה המקצועית של בית הספר לאולטרה-סאונד.
 
דרך נוספת לשמירה על רמת בדיקות ראויה היא הוצאת הנחיות מקצועיות בדבר סוגי בדיקות האולטרה-סאונד ורשימה מפורטת של האברים אותם יש לבדוק בכל אחד מסוגי הבדיקה. הנחיות אלה, לאחר שעברו אישור בוועדה מיוחדת של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, מתפרסמות בצורת "ניירות עמדה". "ניירות עמדה" כאלה מתפרסמות על ידי האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה בנושאים רפואיים מגוונים, והם משמשים כקו המנחה (guideline) לציבור הרופאים באשר לרפואה הנכונה, הראויה והעדכנית.
 
 ועד החברה הישראלית לאולטרה-סאונד  במיילדות וגינקולוגיה משמש כגוף המדעי המכין את ניירות העמדה לקראת אישורן בוועדת "ניירות העמדה".
 
החברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה אינה איגוד המייצג את הרופאים מול מעסיקיהם בנושאי תנאי העסקה ואין היא גוף המסייע לרופאים מבחינה משפטית במקרים של תביעות משפטיות נגדם. עיסוקה של החברה הוא בתחום הקניית ידע מקצועי וקביעת הנחיות ועדכונים לשם שמירה על הרמה המקצועית הראויה שתוענק לציבור המטופלות.
 
פסק הדין
באחרונה ניתן בבית משפט מחוזי פסק דין שעניינו אי אבחון באולטרה-סאונד של חסר של הקורפוס קלוזום בבדיקת אולטרה-סאונד  לסקירת מערכות. בפסק הדין נאמר כי "הרופא הסביר המבצע בדיקת אולטרה-סאונד בשבוע ה- 22... צריך להתחקות אחר הקּוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם" וכמו כן נאמר כי "אם אינו מצליח לצפות בקּוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם או להסיק מסקנה בדבר מצבו, היה עליו לציין בטופס כי איבר זה לא נצפה".
 
דעת ועד החברה לאולטרה-סאונד  במיילדות וגינקולוגיה
קוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם מעולם לא היה ואיננו גם היום ברשימת האברים שאותם יש לבדוק ועליהם יש לדווח. ב"רשימה" הכוונה להנחיה המקצועית של כל הגופים העוסקים באולטרה-סאונד בארץ ובעולם. ולא במקרה כך הדבר.
 
אמנם בתנאים מסוימים ניתן להדגים את הַקּוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם, אולם במרבית המקרים איבר זה אינו ניתן להדגמה. קוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם ניתן להדגים באולטרה-סאונד לכל אורכו אך ורק בחתך מיד-סגיטלי וגם זאת רק כאשר מיקום המתמר יהיה בדיוק מעל קרקפת העובר. רק בכיוון זה תהיה הקרן ניצבת לַקּוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם ותתאפשר הדגמתו.
 
בכל חתך אחר כמו גם בחתך מיד-סגיטלי שבו קרן האולטרה-סאונד אינה ניצבת לקרקפת העובר, הַקּוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם לא יודגם.  מצער הדבר, אך במרבית המקרים תנוחת העובר אינה מאפשרת להדגים את מוחו בכיוון זה. לרוב ניתן לקבל רק חתכים רוחביים של המוח שבהם הקורפוס קָלוֹזוּם לא מודגם. בחתך קוֹרוּנָאלי ניתן להדגים פרוסה רוחבית דרך החלק המרכזי של הַקּוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם אבל הַקּוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם לא יודגם בשלמותו.
 
גם הדגמה מוגבלת זו אפשרית רק כאשר כיוון הקרן זהה לזה שתואר לגבי החתך המיד-סגיטלי ואם אין אפשרות להציב את הַמַּתְמֵר מעל ראש העובר, לא ניתן להדגים את הַקּוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם  ולו גם באופן חלקי.
 
להלן ציטוט מספר שנערך על ידי שלושה מעמודי התווך של האולטרה-סאונד  העולמי (ודבר לא השתנה בעניין זה): "חסר קוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם קשה לאיבחון בתוך הרחם אלא אם כן ניתן לקבל חתכים קוֹרוֹנָאלים או מִיד-סָגיטָלים שיאפשרו לבדוק מבנה זה"  להלן הציטוט בשפת המקור:

 "Agenesis of corpus callosum is difficult to diagnose in utero unless coronal or midline sagittal scans can be obtained to evaluate this structure".
(Ultrasound in obstetrics and gynecology. Ed. FA Chervenak, GC Issacson and S Campbell. Little, Brown and Company, 1993).

משמעות המילה difficult היא שיש מגבלה טכנית שאינה מאפשרת זאת ולא אי-רצון של הבודק "להתאמץ" יותר או "החלטה כלכלית" שמטרתה לחסוך בהוצאות הגופים הציבוריים (נושא שהוזכר בפסק הדין).
 
בחלק מהמקרים בהם יש חסר של הַקּוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם יש סימנים בלתי ישירים היכולים לעורר חשד. מדובר בהרחבה של חדרי המוח, סטייה הצידה של החדרים וכמו כן חדר שלישי רחב וגבוה. הבעייה היא שסימנים אלה מופיעים רק במיעוט מהמקרים.
 
בארצות הברית הגוף הנקרא  (American Institute of Ultrasound in Medicine (AIUM מוציא דרך קבע הנחיות מקצועיות אודות שיטות הבדיקה והאברים אותם יש לבדוק.  ההנחיות המעודכנות ביותר פורסמו ב-2003 והן כוללות מספר חלקים במוח, כולל חדרי המוח (הצדדיים בלבד). להלן רשימת האברים המלאה: Cerebellum, Choroid plexus, Cisterna magna, Lateral cerebral ventricles, Midline falx and Cavum septi pellucidi . קוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם  לא נכלל ברשימה.

AIUM Practice Guideline for the Performance of an Antepartum Obstetric Ultrasound Examination. © 2003 by the American Institute of Ultrasound in Medicine

 האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה מפרסם, כאמור, "ניירות עמדה" המהווים הנחייה מקצועית לכלל רופאי הנשים. ב"נייר העמדה" בנושא האברים במוח שיש לבדוק בבדיקה מכוונת ולדווח עליהם (נספח א' לנייר עמדה מס' 6, אוקטובר 1999) הַקּוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם אינו מופיע. בימים אלה נערכים דיונים בוועדת ניירות עמדה לקראת פרסום ניירות עמדה מעודכנים יותר, שיהוו הנחיה מקצועית לרופאים בשנים הקרובות. על הרשימה של האברים שאותם יש לבדוק ועליהם יש לדווח – כבר הוחלט. רשימה זו כוללת יותר אברים מהרשימה הקודמת, אך גם הפעם  - הקורפוס קלוזום אינו נמצא ברשימה.
 
לא בעבר ולא היום, 10 שנה לאחר מועד ביצוע הבדיקה שעליה נסב פסק הדין, לא נמצא הַקּוֹרְפּוּס קָלוֹזוּם ברשימת הדיווח באף יחידת אולטרה-סאונד  בישראל, גם בַּיחידות הנמצאות במחלקות שאותן ניהלו שני נותני חוות הדעת מטעם התביעה, במשפט שהוא נשוא גילוי דעת זה.
 
עמדתנו היא כי החלטה על האברים שאותם יש לבדוק ועליהם יש לדווח, צריכה להיות נתונה לוועדות המקצועיות המורכבות ממיטב אנשי המקצוע המכירים את מגוון אפשרויות האבחון והסיבות להכללה או אי הכללה של איבר מסויים ברשימה
 
החברה הישראלית לאולטרסאונד במיילדות וגניקולוגיה

חזרה לשאלות ותשובות

חזרה לעמוד הבית