ציסטה של הכורואיד פלקסוס

שמות נרדפים : Choroid plexus cysts – CPC, ציסטה בכורואיד פלקסוס, ציסטה בחדרי המוח של העובר.

הגדרה: ממצא היפואקוגני (ציסטה) מוקף ברקמה היפראקוגנית בחדרי המח של העובר. מערכת העצבים של העובר , המוח וחוט השדרה, מוקפים בנוזל מוחי שדרתי - CSF. הנוזל מיוצר בחדרי המוח של העובר, בתוך רקמה הנקראת - כורואיד פלקסוס (CP), רקמה זו בנויה כמאגר של נימי דם. הנוזל נוצר ע"י בלוטות הנמצאות בתוך הכורואיד פלקסוס - ה-CP.

 

תיאור: המבנה התקין של מח העובר כולל 2 חדרים צדדים, בתוך החדרים נמצא הכורואיד פלקסוס CP, שהוא למעשה רקמה המפרישה את הנוזל המוחי שדרתי. לעיתים הבלוטות בכורואיד פלקסוס נחסמות והנוזל נאסף בתוך ציסטות של הכורואיד פלקסוס (CPC). בסקירת על קול, הכורואיד פלקסוס הרגילה והתקינה היא בהירה ואחידה. במידה ומפיעות ציסטות בעל-קול הן אזורים היפואקוגניים, כלומר מבנים שחורים קטנים בתוך הכורואיד פלקסוס. הציסטות יכולות להופיע בצד אחד או בשני צדדי המוח. 
כורואיד פלקסוס לא הומוגני: תמונת הכורואיד פלקסוס הרגיל בעל-קול הוא הומוגני ובהיר, לפעמים הכורואיד פלקסוס נראה  "מחורר" , בלתי הומוגני, ואז יש לעקוב האם יתפתח CPC או הממצא יעלם מעצמו. בכל מקרה, ממצא של כורואיד פלקסוס לא הומוגני כשלעצמו הוא חסר משמעות קלינית.

שכיחות:  הממצא של צסטה בכורואיד פלקסוס - CPC הוא ממצא שכיח, מופיע בקירוב ב 1-2 אחוז מסקירות המערכות בטרימסטר השני.

משמעות להיריון: הממצא של CPC איננו מום במוח העובר. רוב הציסטות יעלמו עד שבוע 30 להיריון ובאופן כללי אין להן כל השפעה על התפתחות מוח העובר. תוארו מספר מקרים נדירים בהם ציסטות,CPC, שגדלו גרמו להפרעה בניקוז הנוזלים בחדרי המוח, ועקב זאת להידרוצפלוס, אך מקרים כאלה נדירים ביותר.
הסיבה שבכל זאת מתייחסים אל ציסטה בחדרי המוח היא מאחר ונוכחות CPC מעלה במקצת את הסיכון לתסמונות כרומוזומליות - מחקרים גילו קשר בין הופעת ציסטה בכורואיד פלקסוס לטריזומיה 21 (down syndrome) וקשר חזק אף יותר לטריזומיה 18 (Edward's Syndrome). מחקרים הראו כי בעוברים הסובלים מטריזומיה 18 (תסמונת שהגורם לה הוא מצב של שלושה העתקים של כרומוזום 18 בתאי העובר במקום שניים) נראו לעיתים קרובות ציסטות CPC בחדרי המוח. לכן כאשר הרופא רואה CPC במוח, עובדה זו מגדילה במעט את הסיכוי כי העובר סובל מהתסמונת. עם זאת, יש לציין כי טריזומיה 18 מאופיינת בסימנים שונים שניתן לזהות בסקירות המערכות, לכן לרוב כאשר תמצא ציסטה בכורואיד פלקסוס, במקרה שבו העובר לוקה בתסמונת 18, ימצאו בסקירת המערכות סימנים נוספים שיעידו על הבעיה הכרומוזומלית. לעומת זאת, כאשר ציסטה בכורואיד פלקסוס תופיע כממצא יחיד בסקירת המערכות, הדבר יהווה אינדיקציה הרבה פחות משמעותית לתסמונות כרומוזומליות.

למידע נוסף אודות טריזומיה 21 (Down Syndrome) לחץ כאן

למידע נוסף אודות טריזומיה 18 (Edward's Syndrome) לחץ כאן

 

טיפול מומלץ: כאשר נמצאת בסקירה ציסטה בכורואיד פלקסוס,יש לפנות לייעוץ גנטי,אקו לב עובר וסקירה מורחבת. היעוץ הגנטי יקח בחשבון את גיל האם, ממצאים בסריקה מורחבת וממצאי אקו-לב עובר. מטרת הסקירה המורחבת היא לשלול ממצאים נוספים. אם יופיעו ממצאים נוספים בסקירת המערכות, יומלץ לבצע דקור מי שפיר לשלילת בעיה כרומוזומלית. כאשר הממצא בודד, יש להכניס משתנים נוספים כמו גיל האישה, תוצאות השקיפות העורפית והחלבון העוברי וכן אקו לב עובר.

לאחר גמר הבירור הראשוני (יעוץ גנטי, סקירה מורחבת,אקו-לב עובר), יש לעקוב אחרי המצב בבדיקות על-קול חוזרות עד שבוע 32 להריון, ע"מ לוודא היעלמות ה-CPC ולשלול הופעת הרחבת חדרי המוח.

למידע נוסף אודות הרחבת חדרי מוח לחץ כאן

 

 

מאמרים בנושא:

להלן מספר מאמרים לגבי ציסטה בכורואיד פלקסוס CPC המתגלה בסקירת המערכות. המאמרים כולם מוצעים לצפייה בפורמט PDF. אם אינכם מצליחים לפתוח את הקבצים על מחשבכם, לחצו כאן להורדת קורא קבצי PDF מתאים.

 

Risk of Chromosome Abnormalities in the Presence of Bilateral or Unilateral Choroid Plexus Cysts

הסיכון לאי תקינות כרומוזומלית בהופעת ציסטה חד צדדית או דו צדדית בכורואיד פלקסוס

מאמר משנת 2008 העוקב אחר מחקר שנערך בהונגריה, בהשתתפות 390 עוברים שאובחנו בציסטה בכורואיד פלקסוס בסקירת המערכות. במחקר נבדק הסיכון למוטציות כרומוזומליות בהופעת ממצא זה בסקירה המוקדמת, תוך אבחנה בין ציסטה חד צדדית לדו צדדית. במחקר נמצא שבהופעת ציסטה בכורואיד פלקסוס בסקירת המערכות, עולה הסיכון לטריזומיות 21 ו 18 ובעיקר הסיכון לטריזומיית 18. עוד עולה מהמאמר כי במקרה של הופעת ציסטה בכורואיד פלקסוס בסקירה המוקדמת מומלץ לקבל ייעוץ נוסף בנושא בדיקת קריוטיפ (מי שפיר או סיסי שליה). למאמר המלא לחץ כאן.

 

Choroid Plexus Cysts do not Affect Fetal Neurodevelopment

ציסטות בכורואיד פלקסוס אינן משפיעות על ההתפתחות הנוירולוגית של העובר

מאמר משנת 2006 שמטרתו לבחון את השפעתה של ציסטה בכורואיד פלקסוס כממצא יחיד על גדילת העובר ועל התפתחותו. במחקר השתתפו 35 עוברים שאובחנו בציסטה בכורואיד פלקסוס בסקירה לצד 67 עוברים ללא ממצא זה. אצל כלל המשתתפים נבדקו קצב הלב והיכולות המוטוריות לצד גדלי איברים שונים, במספר שלבים של התפתחות. למעט הבדלים בהיקפי ראש ובטן, שהשתוו בשלב מאוחר יותר בהריון, לא נצפה כל הבדל בין הקבוצות השונות. תוצאות אלה מלמדות כי ממצא יחיד של ציסטה בכורואיד פלקסוס בסקירת המערכות אינו מהווה כל איום להתפתחות תקינה של העובר. למאמר המלא לחץ כאן.

 

מאמר משנת 2007 שמטרתו לברר האם יש צורך בבדיקת מי שפיר בשל גילוי ממצא בודד של ציסטה בכורואיד פלקסוס או נקודה היפראקוגנית בלב בסקירה. במחקר המתועד, שנערך בארה"ב, השתתפו 515 עוברים שאובחנו בציסטה בכורואיד פלקסוס או בנקודה היפראקוגנית בלב בסקירה, מתוכם אצל 429 עוברים היה זה ממצא חריג בודד, ובקרב 86 העוברים הנותרים נצפו גורמי סיכון נוספים (גיל האם, ממצאים חריגים נוספים בסקירת המערכות ועוד). מהמחקר עולה כי אבחון ממצא של נקודה היפראקוגנית בלב או ציסטה בכורואיד פלקסוס מצריך ביצוע סקירה מורחבת. עם זאת, במידה ואין גורמי סיכון נוספים, במקרה של נקודה היפראקוגנית בלב כממצא בודד או ציסטה בכורואיד פלקסוס כממצא בודד, אין צורך בבדיקת מי שפיר. למאמר המלא לחץ כאן.


קישורים:
אל נייר עמדה - סמנים באולטרה-סאונד לאיתור תסמונת דאון בטרימסטר השני לחצ/י כאן.  
לחזרה אל שאלות ותשובות.